ערר התביעה הצבאית על החלטת בימ"ש לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים-התקבל

המשיב מואשם בשורה ארוכה של עבירות שעניינן חברות ונשיאת משרה באוסרת חמא"ס, וכן מספר ביצועי שירות עבור ארגון זה הקשורים לגיוס לאוסרות חמא"ס ופעילות נוספת בענייני בחירות. לבסוף מואשם המשיב בנוכחות באסיפות של ארגון החמא"ס. כל הפעילות האמורה בוצעה לכאורה בשנים 2006-2007.

בימ"ש קמא, בפניו נתבררה בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים, הגיע למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית הקושרת את המשיב למיוחס לו, אך עולה גם שהמשיב הפסיק את פעילותו מיוזמתו. לאור האמור, סבר ביהמ"ש כי נפגמת עילת המסוכנות וניתן לשקול חלופת מעצר. על רקע זה, הורה ביהמ"ש על שחרור בתנאים מגבילים.

התביעה הצבאית אינה משלימה עם ההחלטה האמורה. לדעתה, ניתוח נכון של חומר הראיות ילמד כי המשיב היה חבר בחמא"ס עד יום מעצרו, וכי פעל רבות לצירוף נוספים לארגון. כל אלה מלמדים, לדעת התביעה, על מסוכנות רבה המחייבת מעצר. התובע אף ציין, כי בנקודה זו טמון ההבדל בין עניינו של המשיב לבין זה של חבריו ששוחררו, שכן הוא עמד במרכז העשייה והמשיך בה ברצף.

ב"כ המשיב סמך את ידיו על החלטת בימ"ש קמא, והדגיש את הפגמים שנפלו בתשתית הראייתית המלמדים למצער על הפסקת חברות ועל היעדר מסוכנות. הסנגור חזר ופירט אודות שחרור מעורבים נוספים בפרשה, וציין כי אם תנאי השחרור אינם מספקים, ניתן להחמיר אותם.

עיון בראיות העומדות בבסיס כתב האישום מלמד בהכרח על קשריו ההדוקים של המשיב עם ארגון החמא"ס. כך עולה כי המשיב נטל חלק בפעילויות שונות של הארגון, החל בהשתתפות באספות על רקע ניצחון החמא"ס בבחירות (ראה עדות עד התביעה מס' 2 מיום 24.9.07), דרך הקמת אוסרות חמא"ס העוסקות בלימודי דת וגיוס חברים לאותן מסגרות (ראה עדות ע"ת 2 הנ"ל וכן ע"ת 3 באמרתו מיום 6.9.07), וכלה בעמידה בראש אחת האוסרות (ראה עדות ע"ת 2 מיום 25.9.07).

לנוכח רצף פעילותו של המשיב ואופייה, ולאור הכחשתו הגורפת, יש לקבוע כי המשיב פועל כחבר בארגון החמא"ס עד למעצרו. מי אשר פעל בכל מרצו להקמת אוסרות חמא"ס ולגיוס חברים להן עד למאי 2007, אינו יכול להיתלות בהפסקת מפגשי החברים באוסרה כדי ללמד על התנתקותו מארגון החמא"ס.

הגם שאין כל פסול בלימודי דת כאמור, משפעל המשיב במסגרת ארגון החמא"ס בשורה של פעולות מגוונות וביניהן צירוף נוספים לארגון, יש לקבוע כי מעשיו מלמדים על המסוכנות הטמונה בשחרורו לביטחון האזור.

זאת ועוד, על אף שהמשיב הורשע בעבר בעבירה דומה, אמנם לפני שנים לא מעטות, מסתבר כי גם כיום לא שינה את עורו ועדיין רואה עצמו חלק מארגון טרור בעל אידיאולוגיה רצחנית.

בעניין זה ראוי להזכיר את קביעותינו הברורות, בדבר המסוכנות הטמונה גם בפעילות אזרחית ודתית המבוצעת במסגרת ארגוני הטרור הפועלים באזור. מקרהו של המשיב הינו מקרה קלאסי להדגמת עירוב התחומים המתקיים אצל פעילים רבים בארגונים כגון החמא"ס, הנוטלים חלק בפעילות דתית ופוליטית במקביל, ומכאן המסוכנות הטמונה במעשיהם.

לנוכח האמור, יש לקבוע כי שחרור המשיב עלול לסכן את ביטחון האזור. בכך אף טמון ההבדל בין המשיב לבין פעילים זוטרים שהיו בקש עם המשיב והפסיקו חברותם.

לא למותר לציין, כי בחנתי את קיומה של חלופת מעצר, אך הגעתי למסקנה כי גם החמרת תנאי השחרור לא יאפשרו נטרול הסכנה העלולה להיגרם משחרור המשיב. בעניין זה אוסיף בהמשך לטענה אותה העליתי במהלך הדיון, כי מרכז חייו ופעילותו של המשיב בא-רם, הגם שהוא מחזיק בתעודת זהות ישראלית.

אשר על כן, הנני מקבל ערר התביעה. המשיב ייעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, 10 בדצמבר 2007, א' בטבת התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: שי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: